שמי דינה עואד סרור. אני פלסטינאית שגדלה בבית סחור, עיר קטנה מזרחית לבית לחם בפלסטין. כעת אני מתגוררת בעילבון, כפר ערבי קטן בצפון ישראל. אני מרצה וסופרת והתשוקה העיקרית שלי היא להעצים נשים ואמהות. פגשתי את יומניה של אתי לפני שמונה שנים כשהייתי בת 27, בדיוק הגיל בו אתי התחילה לכתוב את היומנים. מיד הרגשתי חיבור אליה ואל האתגרים איתם התמודדה כאישה צעירה. למדתי ממנה רבות על אהבה וחופש, איך להשאר עצמאית וחופשיה גם כשאני אוהבת מישהו. כאדם רוחני למדתי ממנה רבות על תפילה ועל החיבור לאלוהים. כפלסטינאית אתי עוררה בי הרבה השראה מפני שהיא העניקה לי זווית התבוננות רחבה יותר על הסכסוך הישראלי פלסטינאי מעבר לתפיסות של שחור/לבן, טוב/רע. למדתי ממנה לראות את האדם בתוך החייל הישראלי וקיבלתי הבנה עמוקה יותר של המלחמה כמנגנון המשתמש בגברים הצעירים הללו. למדתי לשאול שאלות ולמצוא את התשובות בתוך עצמי.